כירופרקטיקה וילדים

מיליוני משפחות ברחבי ארה"ב והעולם כולו גילו את הפלאות שטיפולי כירופרקטיקה קבועים עושים בחייהם. תחזוקה מונעת של הגוף היא המפתח לחיים מלאי חיוניות ובריאות. אלה הבוחרים בסגנון חיים זה מגלים את מלוא האנרגיות הטמונות בגוף ואת היכולות הבלתי מוגבלות של הגוף להתגבר על העומד בדרכו לבריאות מושלמת. עם התפתחות המדע וחשיפה לידע הרב הקיים מבוגרים, ילדים וספורטאים בוחרים בתחום הכירופרקטיקה בשל החשיבות העליונה של שלמות עמוד השדרה ומערכת העצבים לפעילויות הגוף. כולנו רוצים לעסוק במגוון פעילויות יום יומיות ועלינו לזכור שבכדי להעמיס על עצמנו את כל המטלות עלינו ללמוד לחיות נכון. כירופרקטיקה נותנת מענה בתחום זה עם תחזוקה שוטפת למערכת השולטת, מבקרת ומווסתת את כל פעילויות הגוף. עם תקינות ותפקוד מקסימלי של עמוד השדרה ומערכת העצבים אנו חיים ומתפקדים טוב יותר.

האם ניתן לבדוק את התינוק מייד לאחר הלידה?
ניתן ורצוי לבדוק את התינוק לאחר הלידה כיוון שלכירופרקט המומחה יש את הידע והטכניקות העדינות לחוש עם קיימת בעיה בחוליות עמוד השדרה. במידה וקיים חשש ללחץ בלתי תקין שחוליות הצוואר מפעילות על חוט השדרה או העצבים ניתן לתקן זאת בעדינות באופן מיידי ואם הבעיה רצינית יותר ניתן לצלם ולראות אם קיימת סטייה החורגת מהנורמלי. פעמים אין ספור כשמחכים "לראות מה יקרה" הבעיה רק מחמירה. חשוב לבדוק את עמוד השדרה כיוון שחוט השדרה בתוכו מספק חיים לכל האיברים והמערכות בגוף. אם קיימת הפרעה הגוף לא מתפקד כראוי וחולי תופס את מקומו.

באיזו תדירות כדאי לבדוק את הילד?
אם נגרמו תזוזות לא רצויות בעמוד השדרה עם הלידה המשפיעות על בריאותו של הרך הנולד מומלץ לתקן זאת מיידית. לאחר מכן ניתן לבדוק את עמוד השדרה בהתאם לשלבי ההתפתחות של התינוק והתפתחות קימורי עמוד השדרה -- הצווארי, המתני והגבי. התפתחות נורמלית של שלושת הקימורים תלויה בפעילויות נכונות של התינוק ובתפקוד תקין של חוליות עמוד השדרה. עמוד השדרה מתפתח באופן עצום בשנה הראשונה לחייו של התינוק. לאחר מכן תדירות הבדיקות נעשית בהתאם לפעילויות הילד. זחילה, הליכה על ארבע, הזדקפות, צעדים ראשונים, נפילות ראשונות -- כל אלו משפיעים על עמוד השדרה ואם קיים שיתוף פעולה הדוק בין הכירופרקט להורים הילד יצמח עם עמוד שדרה תקין וגוף בריא. 

האם ההורים יכולים לאבחן בעיות בעמוד השדרה, או להבחין בסימנים כלשהם לבעיה?
כשתינוק נולד יש מספר בדיקות שהכירופרקט המומחה מבצע לאבחן תקינות רפלקסים. כמו כן ההורים צריכים בשלבים שונים של התפתחות התינוק/ילד לשים לב לתופעות מסוימות המצביעות על לחצים בלתי תקינים של חוליות עמוד השדרה על העצבים. אחרי ששה שבועות ההורה צריך לשים את ליבו לתנועות עיניים וראש, האם הראש שמוט לצד אחד, אי יכולת לסובב ראש לצד אחד, האם התינוק עוקב בעיניו אחר תנועת יד, האם הוא מסובב ראש בשמעו רעש ליד אזנו, האם התינוק מסוגל להרים ראש. כמו כן יש סימפטומים שקשורים עם לחץ של חוליות על עצבים -- קשיי נשימה, דלקות אוזניים, עיניים או סינוסים חוזרות ונשנות, בכי בלתי פוסק, התקררויות וכאבי אוזניים, אי יכולת להירדם, בעיות עיכול, אלרגיות. יש לשים לב לתנועות מוטוריות של התינוק בשנתיים הראשונות של חייו הקשורות לתנועות צוואר וראש, ידיים ורגליים. להורה אסור "לבטל" בהיסח הדעת דברים שאינו מבין.

האם ליציבה יש השפעה על בריאות הילד?
 כן -- יציבה נכונה משקפת מבנה שלד תקין ובריאות בגוף הילד. כשהילד עומד ומתחיל לקחת את צעדיו הראשונים חייב ההורה לבחון את היציבה שלו. תת נקיעה שדרתי היא למעשה סטייה ותזוזה של חוליות המפעילות לחצים בלתי תקינים על מערכת העצבים וגורמת לשינויים בלתי תקינים במבנה עמוד השדרה. מצב זה בא לידי ביטוי ביציבה גרועה וגורם חוסר איזון בשאר מערכות הגוף. חוסר איזון במערכות הגוף גורם להידרדרות בריאות הילד ולמחלות. על ההורה להבחין אם הילד מחזיק את ראשו נוטה או מסובב לצד אחד, אם כתף אחת גבוהה מן השניה, כף יד בצד זה גבוהה מן השניה,  אם האגן בצד אחד גבוה מהשני, אם האגן מסובב קדימה בצד אחד, מיקום כפות הרגליים - האם הן פונות פנימה או החוצה. במבט מאחור ניתן לבחון אם קיימת נטייה או כיפוף של הגב הצידה. כשהילד שוכב על הבטן יש לבחון אם רגל אחת קצרה מן השניה. בדיקות אלה הן פשוטות וכל הורה יכול לבצע אותן. במידה של חוסר ודאות יש להתייעץ עם הכירופרקט המתמחה באבחון עמוד השדרה של ילדים.

האם ניתן לבדוק את הילד בגיל מסוים או מומלץ מייד לאחר הלידה?
ניתן ורצוי לבדוק את התינוק כמה שיותר מוקדם. אורך ממוצע של עמוד השדרה ללא עצם הזנב של הרך הנולד הוא 20 סנטימטר. ב 24 החודשים הראשונים לחייו של התינוק אורך עמוד השדרה יגדל ל45 סנטימטר בערך. זוהי התקופה היחידה בחיינו שעמוד השידרה גדל ב 100 אחוזים בזמן כה קצר. בזמן זה מתהווים ארבעת קימורי עמוד השידרה המלווים אותנו לאורך כל החיים. זהו זמן קריטי לבדוק את ההתפתחות הנורמלית ולודא גדילה ועיצוב תקינים של עמוד השידרה. עמוד השדרה של הילד מורכב מחומר סחוסי רך עד גיל 6 בערך. עמוד השדרה עדין לכל שינוי במבנה שלו עם הפעלת לחצים, התפתחות ותהליכי גדילה. אם קיימת בעיה של לחץ בלתי תקין בעמוד השדרה, זמן לבד לא יפתור אותה. ככל שעובר הזמן תהליכים ניווניים מתפתחים ורצוי מאד לא להמתין שהבעיה תהפוך לכרונית. הכירופרקט בודק את תקינות עמוד השדרה ובטכניקות עדינות האהובות על ילדים מאזן אותו ומאפשר פעילות אופטימלית ומעבר עצבי תקין לגוף הבריא.


  האם יש הבדל בין מעקב לתינוק לבין ילד בן שנה שנתיים ויותר?
קיים הבדל במעקב כיוון שאם התפתחות והתבגרות התינוק משתנה גופו, וכמו כן משתנים ומעוצבים קימורי עמוד השדרה. גם פעילויותיו של התינוק משתנות ומשפיעות על התפתחות עמוד השדרה. מחוסר תנועה לשכיבה על הבטן, הרמת ראש, זחילה, ישיבה, עמידה, הליכה ונפילות -- כל אלה הם פקטורים המשפיעים על אופן הבדיקה, מיקוד ומיקום הבעיות וקצב פתירתן. פעמים אין ספור מופר האיזון בהתפתחות הקימורים הנורמלים בעמוד השדרה של התינוק. קימורים אלה אמורים להתפתח עם השינויים המוטוריים כשהתינוק שוכב על הבטן, מתחיל לזחול, ללכת על ארבע ולהתרומם למצב זקוף. לחצים עצביים בעמוד השדרה פוגעים בהתפתחות זו ויכולים לגרום לעקמת, כאבים ובעיות עמוד שדרה, מתח וחוסר איזון בשרירים ועוד.

 
האם מעקב וטיפול מגיל ינקות מונע בעיות בעתיד?
בהחלט. התפתחות תקינה של עמוד השדרה של הילד תשפיע על בריאות הילד לכל חייו. היכולת המולדת של גוף האדם לשמור על איזון נשלטת ע"י מערכת העצבים המוגנת ע"י עמוד השדרה. תזוזה, סטייה או נקיעה (תת נקיעה שדרתי) של כל חוליה בעמוד השדרה מפריעה למעבר מסרים בין המוח לאיברי הגוף, מפרה את האיזון וגורמת לשבירה והידרדרות בתפקוד הגוף. טיפול מיידי עדין בעמוד השדרה של התינוק יחזיר את גופו לאיזון וימנע השלכות הרות אסון וחולי כגון הפרעות בנשימה, פגיעה במערכת החיסון, פגיעה בייצור כימיקלים המווסתים את פעולות הגוף, דלקות, אלרגיות, אסטמה, סוכרת ועוד.

מה אופן הטיפול?
הכירופרקט המתמחה בילדים לומד במשך שנים רבות טכניקות עדינות לבדיקה וכיוון של עמוד השדרה. עמוד השדרה של התינוק הוא רך וגמיש ולכן לחיצה קלה עם הזרת בזוית המתאימה מספיקה בכדי להחזיר חוליה למקומה ולהסיר לחצים מחוט השדרה. פעולה עדינה זו מחזירה את מערכת העצבים למצב תקשורתי תקין ואת הגוף לאיזון.


האם הטיפול בעמוד השדרה יכול לגרום נזק כל שהוא?
טיפול מיומן בעמוד השדרה לא גורם נזק. חוסר טיפול בעמוד השדרה גורם נזקים המשפיעים על בריאותו של התינוק והילד המתבגר. כירופרקטיקה היא אחת ממקצועות הרפואה הבטוחים ביותר בעולם. עמוד השדרה של התינוק הוא רך וגמיש והכירופרקט מפעיל לחץ קל מאד כדי לכוון את החוליות. לחץ קל זה לא עולה על הלחץ אותו מפעיל ההורה עם אצבעותיו לדגדג את ילדו. בתנאים נורמלים הכיוון הכירופרקטי הספציפי לא מלווה בכאב. הכירופרקט לא משתמש בסמים ותרופות אשר לפעמים גורמים לתופעות לוואי מזיקות יותר מהמחלה עצמה. הדוקטור לכירופרקטיקה אינו מבצע הליכים החודרים לגוף כגון ניתוחים, שלהם יכולות להיות תופעות לוואי בלתי הפיכות. המיומנות אותה פיתח הכירופרקט המומחה בטיפול בילדים ושיטות הטיפול העדינות מורידות את אחוזי הסיכון כמעט לאפס. אלה הן חלק מהסיבות מדוע יותר מ 30 מיליון אמריקאים בוחרים בריאות ע"י כירופרקטיקה לילדיהם ולהם.

האם ניתן לטפל בבעיות מוטוריות של התינוק בשלבי הגדילה באמצעות טיפול מונע?
בעיות מוטוריות מתייחסות בעיקר לתפקוד לקוי של מערכות השרירים בגוף. תפקוד של שרירים גדולים (מוטוריקה גסה) ושרירים קטנים (מוטוריקה עדינה) והתיאום ביניהם. בעיות מוטוריות יכולות להתפתח, בעיקר, מתזוזות והפעלת לחצים של החוליות העליונות בצוואר. הפרעות עצביות אלו מונעות זרימת דם תקינה לאיברים בגוף וכמובן יכול להשפיע על אספקת חמצן ומזון לכל איברי הגוף כולל המוח. פגיעות בעמוד השדרה יכולות לקרוא בתקופה העוברית, אך יותר מזה כתוצאה מהליכי לידה אגרסיביים או אפילו הליכיי לידה רגילים. חוסר אספקת חמצן למוח הוא הגורם העיקרי לבעיות מוטוריות וכמו כן משמש גורם עיקרי למחלות והתנוונות של תאים בגוף. כמו כן, הפרעות לזרימה תקינה ושוטפת של מסרים עצביים גורמות לעיכוב בהתפתחות המוטורית --  האטה בהתפתחות השרירים, טון בלתי שווה, חוסר קורדינציה (תיאום בין איברים), חוסר שיווי משקל ועוד. כיוון ספציפי של חוליות עמוד השדרה והחזרתן למצב פעולה תקין מסיר את הלחץ המופעל על מערכת העצבים ומאפשר תקשורת אופטימלית בין המוח לאיברי הגוף. מחקרים תיעדו שתיקון עדין זה מייצב את גלי המוח ומשפיע על כל הגוף. ע"י כיוון החוליות והסרת הלחץ מהעצבים ניתן לשפר את היכולת המוטורית של הילד ולהביא את גופו למצב תפקוד אופטימלי.

מאיזה גיל מומלץ להתחיל בבדיקה ומעקב של עמוד השדרה, ובאיזה תדירות?
רצוי לבדוק את עמוד השדרה לאחר הלידה ובכלל לפתח מודעות של אחזקה מונעת. מרבית התינוקות הנולדים עוברים בשלום את אקט הלידה, אך מה עם הנזקים החבויים הפוגעים בעמוד השדרה ומשפיעים על כל מערכות הגוף בעתיד? בהתאם להתפתחות התינוק ופעילויותיו ניתן לבדוק את עמוד השדרה פעם בחודש או חודשיים. אם קיימת בעיה, ניתן בגילאים אלו לתקנה במספר מועט של ביקורים כיוון שהיא עדיין לא כרונית. עמוד שדרה ומערכת עצבים בריאים שומרים על בריאות הילד.

האם תהליך הלידה עלול לגרום השפעות כלשהם ומדוע?
הלחץ, המתיחות והניוון בעמוד השדרה הנה טרגדיה המתחילה בלידה ויכולה להמשך 60 שנים להתפתחותה המלאה. עד  אז מתפתחת פתולוגיה בלתי הפיכה ובמקרים רבים התנוונות ואיחוי של חוליות בעמוד השדרה.
בלידות רגילות ראש התינוק מסובב ונמשך - פעולה הגורמת לכשל ביישור ופגיעה בחוליות הצוואר העליונות. בלידת "בריץ'"(עכוז) מפרקי האגן נדחסים וקיימת אפשרות ליציאתם מהמיקום והיישור המתאימים. עובדה זו גורמת לחוסר איזון בבסיס עמוד השדרה עם השלכות הרות אסון לבריאות עמוד השדרה של הילד בעתיד. 
בתהליכי לידה ארוכים המצריכים משככי כאבים, זהו הליך סטנדרטי לאחוז בראשו של התינוק עם ידיים, מלקחיים או ואקום ולסובב את הראש עד 90 מעלות ואז להפעיל כוח משיכה בין 40 ל 54 ק"ג. מחקרים שנעשו הוכיחו שנדרשו 40 ק"ג כוח בכדי לקרוע את שורשי העצבים מחוט השדרה עצמו, וכמו כן במקרים רבים הופרדו חוליות הצוואר ממקומן. כוח משיכה של 54 ק"ג יכול למעשה לחתוך את חוט השדרה עצמו. בלידות מלקחיים כוח משיכה של 40 ק"ג הוא דבר שבשגרה.
ד"ר ארתור ג'נוב טוען בספרו: "גם כשנזק מיידי לא קורה, יש סיכוי רב להשלכות ארוכות טווח. גם כשהראש מסובב בקשיחות, או שהוא מורשה להשמט מטה בתלילות בדיוק כשהלידה מסתיימת, הלידה תטביע את חותמה על הצוואר. אני מאמין שזו הסיבה שמתח בצוואר הוא למעשה חולי אוניברסלי אצל מבוגרים - מכיוון שסיבוב ראש מופרז וחריג הוא למעשה הליך לידה סטנדרטי ברפואה המערבית

הליך הלידה - נזק ראשון לעמוד השדרה
יש בודאי מספר סיבות הגורמות לדרוג בריאות נמוך בקרב אוכלוסיית הילדים בארצנו, אבל פקטור אחד חשוב חייב להיות הליך הלידה האופייני בחברה המערבית. האם מונחת בתנוחה לא טבעית כשתעלת הלידה מופנית כלפי מעלה כנגד כיוון המשיכה. משקל התינוק לוחץ כנגד עורק הבטן הראשי וחוסם אספקת דם סדירה לשרירי הבטן. עובדה זו גורמת לחולשה והתעייפות השרירים.  בנוסף, שלא באופן יוצא מן הכלל, הרופא מסמם את האם לנקודה בה היא לא מסוגלת לעזור בדחיפה למעבר בטוח של התינוק. כעת, הוצאת התינוק תלויה בכוח המשיכה אותו מפעיל הרופא. לאחר שראש התינוק מופיע, הרופא אוחז בו בכוח, מסובב אותו בתנועת הספרה שמונה ומושך כלפי מעלה בכדי לשחרר את הכתף הנמוכה ודוחף כלפי מטה לשחרר את הכתף הגבוהה. תנועות אלה גורמות מתח עצום לעמוד השדרה הצווארי. מתח זה חזק מספיק לגרום נזק חמור לרקמות העצבים העדינות ולחוליות הצוואר הקטנות.  בנקודה זו, ניזוקה מערכת התקשורת העצבית ומסתמנת התחלת התפתחות של אי-נוחות ואי-תפקוד נורמלי של איברים ומערכות בגוף שעלולה להיות בלתי מורגשת בהתחלה.

עמוד שדרה צווארי - חשיבות עליונה לבריאות הילד
הטראומה השכיחה ביותר הנגרמת לעמוד השדרה של התינוק היא לחלק הצוואר העליון. כתוצאה מכך, גוף התינוק הופך לשמש קרקע פורייה לחולי. עובדה זו נתמכת ע"י ד"ר ר. פ. אלנדי אשר טוען "שחריגה קלה במיקום ויציבות של החוליה, ע"י "חניקה" של סיבי עצבים מסוימים, יכול ליצור שינויים משמעותיים בתפקוד האיברים..." (3). השפעות על בריאות הילד תועדו גם ע"י ד"ר ג. גוטמן, רופא מומחה במנואל מדיסין מגרמניה אשר אבחן וטיפל ביותר מאלף תינוקות עם תת נקיעה שדרתי וחסימה של האטלס (החוליה הראשונה בצוואר). הוא פרסם את מסקנותיו במגזין "מנואל מדיסין": "מסרים עצביים הנחסמים כתוצאה מתת-נקיעה של האטלס גורמים לבעיות קליניות החל בליקוי מוטורי מרכזי עד לירידה בהתנגדות החיסונית של הגוף לדלקות - במיוחד דלקות אוזניים, אף וגרון. כירופרקטיקה, לעיתים קרובות, מניבה תוצאות מדהימות בהצלחתן מכיוון שהטיפול מתמקד בגורם

כוחות הפועלים על עמוד השדרה - מהן ההשלכות?
ד"ר ג'יימס מקאלפיין חקר את נושא השלכות הליכי הלידה על הגוף לעומק ומסביר את הכוחות הפועלים על הרצועות המחברות את גזע המוח לפתחי החוליות דרכן הוא עובר. "אפילו אי-יישור קל של חוליות הצוואר העליונות עם הראש יכול ליצור משיכה של גזע המוח ולשבש את הזרימה הנורמלית של אותות ומסרים עצביים היוצאים מהמוח והנכנסים אליו. חשיבה מקובלת נוספת היא שמשיכה באזור זה יכולה לפגוע באספקת הדם לאזור פעיל מאד זה (גזע המוח) של מערכת העצבים המרכזית." (5)
ד"ר צ'נג-הא סו, מומחה בנושא ביו-מכניקה מארה"ב טוען שאם תת נקיעה של עמוד השדרה לא מוסר זמן קצר אחרי לידה, הרבה בעיות יתגלו וישפיעו על חייו של הילד
ד"ר אברהם טויבין מבי"ס לרפואה של אוניברסיטת הרוורד, מחלקת נוירו-פתולוגיה ערך מחקר רחב לבקשת משרד הבריאות האמריקאי בנושא פגיעות בעמוד השדרה כתוצאה מלידה. הוא גילה שהגורם למוות עריסה מתקשר ברוב המקרים לנזק הנגרם לעמוד השדרה וגזע המוח כתוצאה מהליכי לידה סטנדרטיים. כמו כן הוא טען: "מתיחה אורכית של עמוד השדרה בתהליך הלידה, במיוחד בלידות של "בריץ'" או מלקחיים הנה הגורם של פגיעות שדרתיות חמורות המתגלות בניתוחים לאחר המוות כתוצאה ממוות עריסה". ד"ר טויבין דיווח   ב-1964 שטראומה ישירה ותת נקיעה שדרתי כתוצאה מהלידה בד"כ יובילו לאי-תפקוד, התנהגות לא אופטימלית של הגוף וירידה בתוחלת החיים. (1) הישרדותו של התינוק, אומר ד"ר טויבין, נשלטת בעיקר ע"י שלמות התפקוד של המרכזים החיוניים בבסיס המוח. הוא ערך מחקר ב 430 מקרים עם מעורבות של גזע המוח. מקרים רבים של מוות עריסה, סרברל פלסי, פיגור שכלי, אפילפסיה ובעיות נוירולוגיות אחרות גילו שהגורם העיקרי היה נזק לעמוד השדרה מלידה  
 במקרים רבים מנגנוני בקרת הנשימה העצביים מושפעים מהליכי לידה טראומטיים. הפרעה למערכת הנשימה היא תוצאה סבירה של תת נקיעה שדרתי.(7) למעשה, אומר ד"ר טויבין, מצב של דיכוי נשימה ברך הנולד הוא סימן עיקרי לפגיעה בחוט השדרה או גזע המוח. המגזין של נוירו-פדיאטריה אישר ב-1982 "כל גורם חיצוני (חוליות עמוד השדרה) המפעיל לחץ על חילוף חומרים בתאים עצביים, מעלה את הסיכון של הפסקת נשימה בתינוקות


אילו בעיות עתידיות ניתן למנוע באמצעות טיפול מונע?
ישנן דוגמאות רבות להשפעות שיש למתחים ולחצים בעמוד השדרה על בריאותו של התינוק או הילד המתבגר -- דיכוי בנשימה (גורם למוות עריסה), בעיות בדרכי נשימה (אסטמה), דיכוי של מערכת החיסון, בעיות שקדים חוזרות ונשנות, בעיות במערכת עיכול, נפיחות בעפעפיים, דלקות עיניים, דלקות אוזניים חוזרות ונשנות, התקררויות וכאבי אוזניים, אלרגיות, אי שליטה בשלפוחית השתן,  בעיות שינה, היפראקטיביות וחוסר ריכוז,  בעיות באכילה, בכי תמידי, אפילפסיה ועוד. כמו כן בעיות מוטוריות -- התינוק לא מפנה את ראשו לצד מסוים, לא מזיז גפיים באופן נורמלי, לא מגיב לגירויים חיצוניים של קול, תנועה ומגע, כשעל הבטן לא מסוגל להרים את הראש, חוסר איזון בזחילה והליכה על ארבע ועוד.
לעיתים קרובות, לאחר הכיוון הראשון של האטלס (חוליית הצוואר הראשונה) מרבית ההפרעות משתפרות וחיי הילד חוזרים למצב נורמלי. ד"ר גוטמן מגרמניה מצהיר "כמה הוא נדהם כל פעם מחדש שאפילו עם הכיוון הקל ביותר עם האצבע הקטנה, התמונה הקלינית חוזרת למצב נורמלי, לפעמים בהדרגה, אך לעיתים מיידית". ד"ר פרימן, אחד מעמיתיו, בדק 1,250 תינוקות חמישה ימים לאחר הלידה. לפי דו"ח הכירופרקטיקה "211 תינוקות סבלו מהקאות, היפראקטיביות, נפיחות שקדים, אי שקט וחוסר שינה. בדיקה גילתה ב %95 מהתינוקות מתח ולחץ באזור הצוואר. נקיעה ולחץ של חוליות הצוואר על מערכת העצבים גרמו לסימפטומים אלו. שחרור לחצים אלו ע"י כיוון ספציפי של חוליות הצוואר, לעיתים קרובות, הביא לרגיעה מיידית, הפסקת הבכי, רגיעה של השרירים ותרדמה" (10)
המסקנה המתבקשת היא שאחרי כל לידה קשה ( ספרו לי על לידה קלה...) זה הכרחי לבדוק את המפרקים וחוליות הצוואר העליונות ועם מתגלה צורך, ללא ספק, ההצלחה של כיוון מדויק של חוליות אלו מעמידה בצל כל טיפול אחר.

מה זו עקמת אצל ילדים? איזה נזק נגרם כתוצאה מעקמת? כיצד ניתן לטפל בזה?
אספקת מסרים עצבית שווה ומאוזנת מהמוח לשרירים התומכים משני צדי עמוד השדרה דואגת שכל פעולת כיווץ ורגיעה נעשית באופן מאוזן ושומרת על עמוד שדרה ישר. כשיש לחצים והפרעות למסרים עצביים אלו מופר שיווי המשקל ונוצרת משיכה חזקה יותר בצד אחד. במחקרים שנעשו תועד שעקמות בעמוד השדרה מתפתחות לאחר תהליך טראומטי או נפילה. תהליכים טראומטיים כוללים פגיעה בתפקוד העצבים ושיבוש המסרים העוברים במעגלים רפלקסים ומנהלים שיחה שוטפת בין המוח לגוף. פעילויות אלו יכולות להשתבש כתוצאה מטראומה פיזית או אמוציונלית וגם ע"י חוסר איזון כימיקלי כתוצאה מתזונה עלובה והרעלה מתמדת של הגוף. תיקון מבנה השלד והחזרת חוליות למקומן מסיר את הלחצים ממערכת העצבים ומאפשר לגוף ולשרירים לחזור לאיזון. כתוצאה מכך עקמות מתיישרות ובריאות הילד משתפרת. במקרים רבים ההורה ישים את ליבו לעובדה שבעיות עקמת היא לא הבעיה היחידה שיש לילד. בד"כ קיימת היסטוריה של חולי כבר מגיל שנה כגון דלקות, בעיות נשימה, התקררויות ועוד. 

 

 

 

15/1/2007
  
כירופרקטיקה וילדים
    כירופרקטיקה וילדים
    כירופרקטיקה ומחלת ילדים-אסטמה
    בריאות הילד
 
הרצליה - בן גוריון 48 ,      לקביעת תור 09-9543223
תחזוקת אתר : ekdesign.co.il