כירופרקטיקה וספורט

ספורטאים בכל העולם מגלים את התועלת בכירופרקטיקה לא רק לפגיעות, אלא בנוסף גם לשיפור הביצועים הספורטיבים שלהם. יותר ספורטאים וקבוצות משתמשים בכירופרקטיקה להשגת היתרון החשוב כל כך בענף הספורט שלהם. מחקר חדש שפורסם בגיליון מרץ \ אפריל 2002 של מגזין מניפולציות ותרפיות פיזיולוגיות (JMPT) בחן את השימוש בכירופרקטיקה על ידי קבוצות בליגת הפוטבול האמריקאית (NFL) ברחבי ארצות הברית.
 המאמר דיווח על תוצאות הסקר של מאמנים ב NFL על השימוש בכירופרקטיקה והפניית השחקנים לטיפולים. משתתפי הסקר היו מאמני אתלטיקה ראשיים ב36 קבוצות הפוטבול בליגה האמריקאית. כולם היו גברים, ולכולם היו לפחות 17 שנות ניסיון, ושירתו בקבוצתם הנוכחית ובעמדתם מינימום של שנה.
תוצאות הסקר הראו ש45% אחוז מהמאמנים עצמם טופלו על ידי כירופרקט. בהווה 31% מקבוצות
ה NFL משתמשות בכירופרקטורים באופן פעיל כחלק מהצוותים שלהם. בקבוצות בהם הכירופרקט לא חלק מהצוות הפנו 77% מהמאמנים לכירופרקט להערכה או טיפול. התוצאה הכי משמעותית של הסקר היא ש 100% מהמאמנים מסכימים שחלק מהשחקנים משתמשים בכירופרקטיקה ללא הפניה מהצוות הרפואי של הקבוצה.
כמה שאלות אחרות נשאלו בסקר והתשובות היו כדלהלן :
האם מאמנים צריכים להפנות שחקנים עם חשש לתת נקיעה שידרתי לכירופרקט?
5% של המאמנים מסכימים מאד, 48% מסכימים, 24% לא מסכימים, ו19% ללא דעה.
האם יש תפקיד לרופא הכירופרקט באן.אף.אל (NFL)?
81% מסכים שיש תפקיד לכירופרקט באן.אף.אל, 5% מסכים מאד, 14% ללא דעה, לא היה אף אחד שלא הסכים.
האם תפקיד הכירופרקט בספורט שונה מזה של רופא הקבוצה?
כל ( 100% ) המאמנים רואים תפקידים אלה כשונים לחלוטין אחד מן השני.
 בנוסף לשחקני האן.אף.אל, הרבה ספורטאים מענפי ספורט שונים תלויים בטיפולי כירופרקטיקה. אחד  מספורטאים אלה הוא ג'ון סטוקטון, שחקן קבוצת היוטה ג'ז ב NBA. ב 2 לאפריל , 2002 הופיע מאמר בטורונטו סטאר, בו שאל המראיין דאג סמית', את סטוקטון מה הסוד לאריכות ימיו והצלחתו על מגרש הכדור סל בגיל 40? ג'ון סטוקטון ענה: "כירופרקט טוב " . כאשר נשאל להסביר את השימוש שלו בכירופרקטיקה הוא ענה, " אני לא מומחה מספיק טוב להסביר את כל מה שהכירופרקטיקה כוללת, אבל זה לא רק כיוונים של עמוד השידרה, הכיוון הכירופרקטי מאזן שרירים ואת בריאות הגוף בכלל". ג'ון אז הוסיף, " זה נהדר עבורי ועבור משפחתי".

כירופרקטיקה – תחזוקת הגוף לכל ענפי הספורט
ענפי הספורט השונים כמו כדורגל, כדורסל, טניס, כדוריד, התעמלות קרקע, ג'ודו ועוד מאתגרים את הגוף בעומסים ולחצים שונים. בעיטה, ניתור, תיקול, נגיחה, הנפת מחבט, כולם יכולים לגרום לעמוד השידרה לאבד את האיזון הטבעי והתנועתיות שלו. חלק מהפעילויות הן חד צדדיות ומעמיסות על צד אחד באופן תמידי. חלק מהעומסים הם אקסיאלים (מלמעלה למטה וההיפך לאורך עמוד השידרה). ריצות מהירות, עצירות, שינויי כיוון, מעידות, נפילות ועוד גורמים לעומסים על עמוד השידרה והאגן ויכולים לפגוע גם כן באיזון ובתנועתיות. פעילויות אלה יכולות להשפיע על הספורטאים המנוסים ביותר, עד כמה וכמה על אלה שעוסקים בספורט לא באופן קבוע. גם סוגי הספורט העדינים יותר כמו הליכה, אופניים, טרייד-מיל וכו' יכולים ליצור נזק ממיקרו טראומה שהיא פעילות מתמשכת וחוזרת לאורך זמן המוציאה את הגוף מאיזון, רק יותר באיטיות. פעילויות ספורט עדינות יותר כמו התעמלויות למיניהן, הליכה או אופניים לא ניתנות להשוואה להיתקלויות של הפוטבול האמריקאי, הכדורגל או הרוגבי, אך גם מיקרו טראומה, הנגרמת ע"י ביצוע אותה פעולה פעמים רבות, יכולה לאורך זמן לשחוק את חלקי הגוף באותה חומרה כמו תיקול עם שחקן כדורגל או ריצה והתנגשות בקיר.

עמוד השידרה – מרכז הגוף
הטיפול הכירופרקטי מאזן את עמוד השידרה ומשחרר ממערכת העצבים לחצים ביו-מכאנים, ולחצים הנוצרים משינויים במבנה. פגיעות ספורט, כמעט תמיד, מטלטלות את עמוד השידרה וגורמות לאי ישור של החוליות. למעשה, כיוון שעמוד השידרה הוא במרכז הגוף, כל טראומה לגוף משפיעה עליו. מכות וטלטלות לצלעות, רגליים, ראש, כתפיים, חזה מקרינות ומעבירות את המומנטום לכיוון עמוד השידרה. מסיבה זו, כל אחד העוסק בכל ענף ספורט שהוא זקוק לבדיקת עמוד השידרה באופן קבוע בכדי להבטיח שמערכת זו נשארת מאוזנת וחופשיה מלחצים, אי תנועה במיפרקים ותת נקיעה שידרתי (ראה "תת נקיעה שידרתי"). אין כל ספק שהאתלט מתפקד באופן אופטימלי כשעמוד השידרה מאוזן. זו הסיבה שהרבה ספורטאים מיקצוענים וחובבים הכניסו כירופרקטיקה לתוכנית האימונים שלהם ומאפשרים בדיקות עמוד שידרה וטיפולי כירופרקטיקה באופן שוטף.

כירופרקטיקת ספורט
הכירופרקטור בספורט מעוניין בעיקר במניעת פציעות, טיפול ואחזקת הגוף ביציבה נכונה, הפחת רוח חיים, חיוניות ותפקוד אופטימלי של האתלט בכל זמן. בדיקות כירופרקטיות ספציפיות מתבצעות בכדי להעריך את מצבו של האתלט והחזרתו למצב תפקודי אופטימלי. הערכה של קיבוע (פיקסציה) במפרקי עמוד השידרה, האגן, הגפיים ותפקוד ביו מכני נילווה כפי שהם קשורים לתת נקיעה (פריקה) שידרתי, הנן ברמת חשיבות גבוהה.  הדגש בכירופרקטיקת ספורט מושם על יכולת ביצועית אופטימלית ומניעת פציעות, במיוחד שזה מתייחס לשלמות עמוד השדרה.
ניתוח אנליטי מדויק במרפאתנו מכיל שימוש בציוד היי-טק מודרני לשם מדידה והערכת היכולת הביצועית של הספורטאי. זה נעשה בכדי לפקח באופן מדויק על השפעות "תת הנקיעה השידרתי" על מערכת העצבים ומעקב על תיקונם.  טכניקות איבחון מתקדמות כגון תרמוגרפיה ממוחשבת (ייחודית למרפאתנו) וצילומי רנטגן ספציפיים מספקים אינפורמציה חשובה בנוגע לפגיעות וחוסר איזון במבנה האגן ועמוד השידרה ופגיעות תפקודיות עצביות ווסקולריות (כגון אספקת דם לשרירים ומפרקים).

תסריטי פציעות
כל שבוע בעודנו צופים בתחרויות ספורט שונות אנו עדים לספורטאים הנפצעים מול עיננו או פורשים מתחרות זו או אחרת כי גופם לא מסוגל לשאת בעומס, או שפציעה חוזרת ונישנית מביאה אותם לגבול יכולתם לפני תום התחרות. תמיד ישנן סיבות לתופעות אלה והשאלה היא מה גורם להן ומדוע רק כירופרקטיקה יכולה לתת מענה במישור זה.
דוגמא א:
שחקן כדורגל צעיר מפתח כאבים בבירכו שאינם מאפשרים לו לרוץ או לבעוט בכדור.
הפיתרון האורטופדי הוא בדיקת סי-טי שאינה מראה דבר כיוון שהבחור רק בן 16. הבדיקה הבאה היא ארטרוסקופיה שנחשב לניתוח קטן בו מחדירים מצלמה ומכשיר מכרסם קטן במידה ויש להסיר משהו. בינתיים ניתנים כדורים אנטי דלקתיים ומשככי כאבים.
הסיכוי לפיתרון בעיה זו בדרכים המקובלות שואף לאפס והסיכויים לפגום בעתידו של הספורטאי הצעיר עקב חפירות בבירכו הם הרבה יותר גדולים ממה שהמומחים מגלים. הכדורים אינם עוזרים כיוון שהם משקיטים את הסימפטומים ואינם מתייחסים כלל לגורם הבעיה. התיעצות האב עם מספר אורטופדים מוליד תוצאה של 3:2 לטובת האורטופדים הממליצים ניתוח מול אלה הממליצים להימנע, אך אינם נותנים פיתרון חלופי למעט מנוחה ו/או פיזיותרפיה מתאימה. בקיצור אין פיתרון ממשי.
לפי המלצתי נעשות 2 בדיקות. בדיקה תרמוגרפית (ראה קישור לתרמוגרפיה) וצילום עמוד שידרה ואגן בעמידה בכדי לגלות כיצד ממוקמים עמוד השידרה והאגן במרחב כשהם נושאים את משקל הגוף. האם קיים חוסר יישור או רוטציה באגן? (ראה קישור לתת נקיעה שידרתי).  אנו מגלים שאכן קיים חוסר איזון באגן והבדיקה התרמוגרפית מגלה שכל זה משפיע לשלילה על מערכת העצבים. הברך קשורה לחוליות מותניות מבחינה נוירולוגית וקשורה עם שרירים לאגן. שינוי במיקום האגן משנה את מסלול העבודה של השרירים המגיעים עד מתחת לברך. פעולת השרירים מעמיסה מתחים בלתי שווים על מפרק הברך וגורמת ללחץ בלתי שווה במיפרק ולתנועה בלתי מאוזנת ושוחקת המפעילה עיצבי תחושה הגורמים להעברת כאב מהברך. הטיפול כולל כיווני כירופרקטיקה ספציפיים לאגן ועמוד השידרה המותני בכדי לאזן את מערכת העצבים, האגן ועמוד השידרה ומערכת השרירים. לאחר 3 שבועות של כירופרקטיקה חוזר השחקן לשחק ולבעוט ללא מיגבלה או כאבים כל שהם. לא נגעתי בבירכו אפילו פעם אחת. הרפואה בחנה בהיבט צר את מצב הברך בלבד. אנו הבטנו על האדם כולו.
דוגמא ב:
שחקן פוטבול לשעבר הבנוי שרירים מדווח על כאבים עזים בצווארו וכמו כן מראה ששריר הטריספ הימני שלו שטוח לחלוטין ואינו מתפתח למרות אימוני מישקולות.
הפיתרון האורטופדי היה כדורים אנטי דלקטיים ומשככי כאבים לכאבי הצוואר. בעיית שריר הזרוע הימנית לא הוצגה לרופא והוא אף לא הבחין בה. הכדורים לא עזרו. כאבי הצוואר החריפו. הפציינט נשלח לפיזיותרפיה. הטיפול לא עזר וכאבי הצוואר החריפו.
במרפאתנו ביצענו צילומי רנטגן צוואריים שהראו שחיקה בחלק תחתון של הצוואר וכמו כן צילומים בכיפוף ומתיחה לאחור של הצוואר הראו מיגבלת תנועה ונעילה של חוליות צוואר תחתונות וחוליות גב עליונות. בדיקה תרמוגרפית גילתה בעיה נוירולוגית ולחץ על עצבים באותו אזור של עמוד השידרה. זה היה התוצר של מספר שנים של פוטבול אמריקאי בקולג'. השחקן עבר תיקולים וטלטלות קשות לצוואר אין ספור פעמים. זוהי תופעה של צליפת שוט (WHIPLASH INJURY) כפי שעובר אדם בתאונת דרכים ולעיתים ספורטאים עוברים מספר "תאונות דרכים" שכאלה באימון ומשחקים. זה גרם לתת נקיעה שידרתי בצוואר ומאוחר יותר לתהליכי ניוון, שחיקה ולחץ עיצבי חמור שגרמו לכאבים וניוון שרירי.
כיווני כירפרקטיקה ספציפיים שינו את הסריקה התרמוגרפית והשפיעו לטובה על מערכת העצבים. הכיוון הקינטי (ראה קישור לטכנולוגיה ארטרו-קינטית) שיחרר את נעילת החוליות והסיר את הלחץ מהעצבים. הלחץ העיצבי הוסר והתאפשרה החלמה של הרקמות מסביב. 4 חודשים אחר כך שריר הטריספ בזרוע הימנית היה בנוי למופת כמו בזרוע השמאלית.  כאבי הצוואר נעלמו עוד הרבה לפני כן.
דוגמא ג:
שחקן ומאמן טניס מאבד את יכולתו לשחק בגלל כאבים בכתף, בצוואר ובגב התחתון.
הפיתרון האורטופדי היה מנוחה, כדורים אנטי דלקטיים ומשככי כאבים, זריקות קורטיזון לכתף וטיפולי פיזיותרפיה. למרבה הפלא לא בוצעו כלל צילומי רנטגן של הצוואר או הכתפיים לאיבחון. הפציינט סרב לזריקות קורטיזון וטען שכל השאר לא עזר. לאחר פיזיותרפיה הוא חש הרעה במצבו.
עומסים רבים נידרשים משחקן הטניס. תנועות חדות להגשה מזעזעות את מפרק הכתף, מותחות את השרירים ומטלטלות את הצוואר. שינויי כיוון והתכופפות מעמיסים על אזור הגב התחתון. יש לבחון את איזון עמוד השידרה כולו ובעיקר האזור הצווארי והמותני עם האגן. עצבים היוצאים מאזור הצוואר אחראים לשרירי הכתף ותת נקיעה שידרתי בחוליות הצוואר יכול לפגוע ולהחליש את שרירי הכתף והזרוע. השחקן מתעייף ומפספס יותר חבטות אחרי זמן קצר. נעילת חוליות באזור גב עליון ויציבה גרועה פוגעות בגמישות השרירים וטווחי התנועה הנחוצים כל כך בהגעה לכדורים הרחוקים והקשים יותר. לחץ עיצבי יכול לגרום להאטה בזרימת דם, חמצן ומזון ולהתעייפות מהירה של השרירים. חוסר איזון, סיבוב או הטיית עצם העצה (בסיסי עמוד השידרה) או נעילה של חוליות מותניות גורמים ללחצים על הדיסקים, הרצועות ושרירי הגב התחתון עם כל תנועה, שינוי כיוון והתכופפות.
מנוחה לא משחררת נעילת חוליות ולחץ עיצבי.
כדורים וזריקות לא יכולים לפתור בעייה מכאנית. 
פיזיותרפיה עובדת על הגמשת שרירים וטווחי תנועה וכיוון שהתנועות הן כוללות וגסות (לא ספציפיות ומדויקות) הן יכולות לפגוע בתיפקוד עמוד השידרה ולהרע את המצב. הפיזיותרפיה לא בוחנת את המצב האנטומי (רנטגן) והשפעתו על מערכת העצבים (תרמוגרפיה ממוחשבת) ואינה מדגישה כלל את תת הנקיעה השידרתי והשפעתו על בריאות וחוסן הגוף כולו. זוהי התמחות הכירופרקט בלבד.
צילומי רנטגן שנעשו על-ידי אכן גילו נעילת חוליות באזור צווארי, אזור גבי עליון וחוליות מותניות תחתונות. תרמוגרפיה גילתה חוסר איזון נוירולוגי. לאחר שלושה חודשים של כיוונים ספציפיים, לעמוד השידרה וכיוונים לכתף ימין הסרנו את הלחץ העיצבי, שיפרנו גמישות שרירים ויציבה ואיפשרנו לטניסאי לחזור לתחרויות באופן סדיר. אני הרווחתי מאמן טניס.

מדע הכירופרקטיקה
מדע הכירופרקטיקה מטפל בבעיות עמוד השדרה המשפיעות ופוגעות ישירות בתפקוד מערכת העצבים. תת נקיעה שידרתי (SUBLUXATION) של חוליות עמוד השידרה מפריעות ומשבשות את התקשורת התקינה בין המוח וחוט השדרה לכל איברי הגוף. בעיה זו היא חמורה ביותר וגורמת בהדרגה לשבירה תפקודית של מערכות הגוף, חולי ברקמות וחלקי הגוף ופגיעה גופנית.
היישום הקליני הייחודי של הכירופרקט מתרכז בתת נקיעה שדרתי והשלכותיו הפוגעות והמזיקות לתפקוד תקין של מערכת העצבים המרכזית ומערכת העצבים ההיקפית, שניהם ברמת הרקמות וברמה התאית.  כל רופא ומטפל חייבים להבין שהאתלט מייחס חשיבות עליונה, בכל ספורט או רמה תחרותית, בצורך לעמוד בדרישות הפיזיות של התחרות. נקודה חשובה זו באה לידי ביטוי במיוחד כשהיא נתמכת בעליית והגברת רמת הביצועים ומניעת פציעות הנעשית באופן מדעי וטבעי בטיפול כירופרקטי.

תת נקיעה שידרתי ומרכיביו
תת נקיעה (פריקה) שידרתי((Vertebral Subluxation Complex
תת נקיעה שידרתי הנה בעיה מאד שכיחה שברב הפעמים אבחונה מתפספס. מאות מחקרים נעשו בתחום של חמשת המרכיבים בתת נקיעה שדרתי. מרכיבים אלה פוגעים בכל אדם, והרבה יותר בספורטאי שממנו נדרשים מאמצים פיזיים קשים ותפקוד ברמה גבוהה. תת נקיעה שדרתי היא בעיה רצינית המפריעה לזרימת מסרים ואנרגיה תקינה מהמוח דרך חוט השדרה והעצבים לכל איברי הגוף ובחזרה. מסרים אלה הם הכוח המניע הנחוץ לתפקוד תקין ואופטימלי של הגוף. במצב של תת נקיעה שדרתי האינטליגנציה הפנימית שמניעה את כל מערכות הגוף לא באה לידי ביטוי במלואה ולכן נוצר מצב של אי תפקוד ושבירה במערכות הגוף השונות. מצב זה מביא להידרדרות מתמשכת במערכות הגוף (פעמים אין ספור ללא סימפטומים וכאבים), ובהמשך לירידה בבריאות וחולי. חובה לציין שברב המיקרים תהליך ההידרדרות בבריאות עמוד השידרה אורך שנים. סימפטומים רבים הקשורים בתהליך ניווני זה יכולים לצוץ ולהעלם בעוד מצב עמוד השידרה, התהליך הניווני והלחץ על העצבים מחמיר.

חמשת המרכיבים הם:

Spinal Kinesiopathology- פתולוגיה במערכות המכניות של עמוד השדרה הכוללים יישור ותנועה לקויים.  אלה כוללים:
תת ניידות- מוגבלות בלתי תקינה בתנועת מפרקים, הגורמת אי נוחות, כאב אפשרי והגבלת ביצועים
יותר מדי ניידות – יותר מידי ניידות בתנועת מפרק, הגורמת חוסר יציבות וסכנת פציעה.
תגובת פיצוי – תת ניידות בטווח הארוך גורמת למפרק מעל ולפעמים לזה מלמטה להגיע למצב של יותר מידי ניידות. 
א. איבוד חופש תנועה מפרקי (loss of joint play) – איבוד חופש תנועה במסלול אנכי במפרק.
ב. איבוד תנועה בציר מרכזי – המפרק סובל ממוגבלות תנועה במסלול סיבובי.  
ג. Positional Dyskinesia- אי יישור דינמי – חוסר יישור במפרק בכל טווחי התנועה שלו. 
 
זכור: לוקח לדיסק מספר רב של פגיעות חוזרות לפני הפריצה. בנוסף לוקח שנים רבות של תפקוד עצבי לא תקין לפני ששינויים אורגניים נראים לעין בהליכים דיאגנוסים שגרתיים.
 

- Neuropathology - Neuropathophysiology התפתחות פתולוגית במערכת העצבים.
מצב זה הנו מרכיב ראשי בתסמונת תת נקיעה שדרתי. שלשה חלקים עיקריים מזוהים בתסמונת חמורה זו:
א. פגיעה דוחסת ( (compressive lesion: מצב בו העצב נדחס, נמתח או נצבט (pinched nerve). הספרות המדעית מציינת שמפגיעות עצביות הנגרמות ע"י שינויים פתולוגיים במערכות המכניות של עמוד השדרה, 10%-15% מסתיימות בפגיעה דוחסת של העצב.          
ב. פגיעות מתקדמות (facilitative lesions): גירוי נאורולוגי – מצב בו קיימים גירוי והפרעה עצביים מתמשכים. אותות עצביים מועברים באופן לא תקין ויכולים לגרום לירידה באספקת דם, חמצן, ותזונה לאיברים פנימיים וחיצוניים בגוף. אספקה עצבית לא תקינה לאיברים בגוף גורמת כאב, הגברה בהיווצרות רדיקלים חופשיים הקשורים למחלות לב, סרטן והזדקנות מואצת. מתח במערכת העצבים גורם לשחרור לא תקין של הורמונים ושינויים כימיים רעים בגוף. 
ג. פתולוגיה נאורולוגית במפרקים -   הסחוס והרצועות במפרקים נמצאים במתח עצום במצב של תת נקיעה שדרתי. המצב מחמיר עוד הרבה במצבים כרוניים ללא תיקון תת הנקיעה. בכל מפרק קיימים עצבים תחושתיים שתפקידם להעביר מידע של מיקום, לחץ, טמפרטורה, איזון וכאב. במצב בלתי תקין (תת נקיעה)  קיימות במפרק תגובות רפלקסיות הגורמות ליציבה, הליכה וריצה לא תקינים. נוצרת תגובת שרשרת רפלקסית הממשיכה להחליש את עמוד השדרה ובריאותו של האדם ודרך תגובה עצבית זו קיימת השפעה שלילית על מערכות גוף אחרות (כלי דם, הורמונים, נשימה, חילוף חומרים וכיו"ב). כמו כן, חוסר איזון זה יוצר תגובת שרשרת המשפיעה לשלילה וגורמת לנזקים מתמשכים בכל מערכת השלד ואף יותר במפרקים הנושאים את משקל הגוף.
זכור:  מערכת שלד בלתי תקינה גורמת לחוסר איזון והידרדרות בתפקוד קבוצות השרירים. תהליך זה מסתיים בפציעות שאפשר היה למנוע.   

Myopathology – פתולוגיה במערכת השרירים.
פתולוגיה במערכת השרירים הקשורה לתת נקיעה שדרתי זהה לפתולוגיות שרירים אחרות הנגרמות מנזקים עצביים מסיבות שונות מזו של תפקוד מכני לקוי בעמוד השדרה. שינויים עצביים, ליקוי באספקת דם ושינויים ניווניים במפרקים גורמים לשינויים פתולוגיים בשרירים.
א. כתוצאה מפגיעה דוחסת:   ירידה בפעולה עצבית,  מתח שרירי נמוך,  ניוון,  פיברוסיס (השריר נעשה סיבי, נוקשה וניווני – התהליך מתחיל 7 ימים אחרי הפציעה ואם לא מטופל נעשה בלתי הפיך אחרי מספר שבועות).
ב.כתוצאה מפגיעות מתקדמות: פעילות עצבית מואצת,  מתח שרירי גבוה,  התכווצויות שרירים,  פיברוסיס (ראה למעלה).
ג. כתוצאה מפתולוגיה נאורולוגית במפרקים:  תגובות הסתגלות מוטעות (תוצאה של רפלקסים לא תקינים),  התכווצויות וחולשה בשרירים,  פיברוסיס (ראה למעלה).
ד. טון בלתי שווה במערכת השרירים גורם לעיוותים במבנה עמוד השידרה והאגן. כתוצאה מכך השרירים לא מבצעים עבודה במסלול הנורמלי שלהם וזה יכול לגרום לעומסים בלתי שווים על מיפרקי הגפיים. זה יכול להוביל לדלקת (נפיחות) וכאבים במיפרק המשביטים לעיתים את הספורטאי.
זכור:  פתולוגיה בשרירים שאינה מתוקנת מיידית גורמת לאי איזון, התכווצויות שרירים או ירידת הטון בשריר וניוון.  המבנה הביו מכני של עמוד השדרה רוכש תבנית לא תקינה של כיוון שרירי ההופכת בטווח הארוך לחלק בלתי נפרד של נזקים אורטופדיים ונאורולוגיים מאי תיקון של תת נקיעה (שרירים מתקצרים ו/או מתארכים).       

Histopathology – תהליך הנפיחות ברקמות.
תהליך זה מפעיל לחץ על המפרק ורקמות רכות מסביב. נפיחות גורמת לנזק ברקמות הרכות. אזורים מסוימים נעשים עדינים וכואבים למגע. קיימת הצטברות של חומצת חלב, היסטמין וכימיקלים אחרים. היווצרות נקודות נוקשות ((trigger points ואזורים חמים כתוצאה מעליית טמפרטורה. שחיקה ומאמץ בלתי רגילים גורמים לשינויים ניווניים במפרק וברקמות ליד (arthritic changes).
זכור: אם מצב זה לא מתוקן התהליך הניווני מוליד הצטברות משקעים של מלח סידן. תהליך זה גורם לשינויים בלתי הפיכים במבנה מערכת השלד והשרירים ותפקוד תמידי לקוי במערכת הביו מכנית של עמוד השדרה. כיוון ששינויים ניווניים מתחילים מספר ימים אחרי הפציעה, תיקון כירופרקטי חייב להתבצע תוך שבוע מהפציעה.

 -Pathophysiology נזקים בריאותיים. 
א. עמוד השדרה ומפרקים: שינוי ניווני של עמוד השדרה והרקמות הסמוכות הוא תוצאה בלתי נמנעת של אי תיקון טראומה ותת נקיעה שדרתי. בטווח ארוך יותר קיימים שינויי מבנה ותפקוד בלתי הפיכים במפרקים, סחוס, רצועות ושרירים.
ב. שאר הגוף: השפעות מתמשכות ותפקוד לקוי בתקשורת מערכת העצבים גורמים כאבים, האצת הזדקנות, יכולת מוחלשת להגיב למתחים פיזיים ואמוציונלים. התנגדות חיסונית חלשה של הגוף לחולי ואי יכולת החלמה מהירה.
                                       
      תרמוגרפיה ממוחשבת:
התחום המתקדם ביותר בכירופרקטיקה בעולם בטכנולוגיות של מדידת טמפרטורה.
ד"ר נוימן הוא הכירופרקט היחיד במדינת ישראל המשתמש ביחידת ה  Visi-Therm אותה הביא מארצות הברית. תרמוגרפיה מאפשרת קליטת חום המתורגמת לתמונה. תרמוגרפיה מאפשרת אבחון והפרדה של מרבית הבעיות המטרידות ספורטאים כיום. אספקה עצבית בלתי תקינה, אספקת דם בלתי תקינה למפרקים ושרירים, צפי לפציעה מבעוד מועד, אבחון למניעת פתולוגיה באזורים העומדים תחת מאמץ פיזי גבוה. בשילוב עם צילומי רנטגן הידע הנרכש בנוגע למצבו הפיזי של הספורטאי יכול למנוע פציעות שישביתו את הספורטאי או יורידו ברמת תפקודו. שילוב התרמוגרפיה וניסיונו העשיר של ד"ר נוימן בהתמודדות עם המרכיבים העיקריים בפציעתו של השחקן (ראה חמשת המרכיבים מעלה) יכולים לחסוך מאות אלפי דולרים המושקעים בשחקנים שנפצעים ומעבירים את זמנם על הספסל בהחלמה מפציעה לפציעה. כמו כן, טיפול כירופרקטי ספציפי בשיטות הייחודיות לד"ר נוימן יכולות להציל ולהאריך את הקריירה של הספורטאי.

הגישה הרפואית הקונבנציונלית
גישה רפואית סטנדרטית נחוצה במידה והספורטאי נפצע קשה. מקצוע הרפואה מתמחה בטיפול בשברים, קרע בשריר, גיד שנקרע, יציאת מפרק ממקומו ופגיעות אחרות שבדרך כלל מצריכות טיפול חרום. אף על פי כן, רוב הנפגעים מטראומה עוזבים את בית החולים עם אותם מתחים בעמוד השידרה (תת נקיעה שידרתי)  שמהם הם סבלו עוד לפני האישפוז, וברוב המיקרים מצב עמוד השידרה שלהם נעשה עוד יותר גרוע. חוסר האיזון העצבי, פגיעה במערכת השלד ותנועתיות המפרקים, איבוד הטון ואיזון השרירים מעכבים את החלמתו של הספורטאי וממשיכים לגרום לפציעות חוזרות ונישנות עם החזרה לאימונים המפרכים והתחרויות האינטנסיביות.  רופאים פשוט אינם מאומנים לאתר ולתקן מתחים הנוצרים מתת נקיעה שידרתי. זוהי המומחיות של הכירופרקט בלבד.
יותר מידי פציינטים המגיעים למרפאות הרופאים עקב פציעות ספורט מקבלים משככי כאבים, אנטי דלקתיים בצורה מוגזמת. כמו כן גם זריקות קורטיזון, פרדניזון, או כדורים אחרים ממשפחת הקורטיקו-סטרואידים שניקטלו ע"י הממסד הרפואי בטענה בהם הסמים המסוכנים ביותר ברפואה המודרנית.  משככי כאבים עשויים להרשות לספורטאי שימוש באיברים פגועים בגופו עם הסיכון לפגוע בהם עוד יותר. ניתוחי בירכיים גורמים לנזקים לטווח הארוך והראו תהליכים ניווניים שנים אחרי. כיום ניראה גם שארטרוסקופיה הנישלפת כה מהר לכאבי בירכיים יכולה גם כן לגרום לנזק בלתי הפיך. אין כימיקל שיכול לתקן בעיית תנועה ולחץ על עצבים בעמוד השידרה. בעיה ביו-מכאנית חייבת להפתר באמצעים מכאניים ולכן כירופרקטיקה עוזרת לספורטאי.  כמו בכל בעיית בריאות אחרת, אם המצב אינו מצב חירום, רצוי לפנות לאפיק הכי פחות חודרני. נסו כרופרקטיקה לפני כדורים, זריקות וניתוחים מיותרים.

ספורטאים ומפורסמים תלויים בכירופרקטיקה
לאנשים מפורסמים אלה יש את כל היכולות לבחור כל ענף בריאותי לתחזק את גופם ולשמור על בריאותם. עם זאת הם בחרו בכירופרקטיקה כאפיק לשמירת כושרם ובריאותם. למעלה משלושים מיליון אמריקאים עושים את אותה בחירה.
ארנולד שוורצנגר – "אתם הכירופרקטורים באמת מחוללי ניסים..." ד"ר פרנקו קולומבו מרים משקולות מיקצועי הוא הכירופרקט של משפחת שוורצנגר. "אני מבקר את פרנקו באופן קבוע. כשיש לי פגיעות אתלטיות, הוא תמיד עוזר לי."
דן אובריאן – זוכה מדליית זהב בדקטלון. "בזכות כירופרקטיקה זכיתי במדליית הזהב."
מל גיבסון – "בסצינות הקשות המצולמות שוב ושוב הכל מתחיל לכאוב כל הזמן. ביקשתי מכירופרקט להיות נוכח בצילומים של הפטריוט כיוון שהם יכולים לחבר אותך חזרה תוך 15 דקות. הוא היה טס מלוס אנג'לס לדרום קרוליינה ועובד על הצוות כולו. אנשי הפעלולים אהבו את זה במיוחד."
לס ארמסטרונג – רוכב אופניים ואלוף הטור דה פראנס. אחרי הזכיה לס אמר שהוא לא היה יכול לעשות זאת ללא העזרה של ד"ר ג'ף ספנסר, הכירופרקט שלו.
ג'ו מונטנה – "כירופרקטיקה עובדת עבורי." שחקן פוטבול שהוביל את קבוצתו לארבע זכיות בסופר בול. שלוש פעמים MVP של הסופר בול ושחקן השנה ב 1990 הסכים להיות דובר עבור הכירופרקטיקה במדינת קליפורניה.
עולם הבידור
דויד דוקובני
סילבסטר סטלון
רובין ויליאמס
דנזל וושינגטון
וויטני יוסטון
קים בסינגר
ריצ'רד גיר
וופי גולדברג
טד דנסן
דמי מור
סטיבן סיגל
שר
ג'רי סיינפלד
קלינט איסטווד
לינדה המילטון
דולף לנדגרן
ליזה מינלי
שירלי מקליין
ואן הלן
מדונה
קני לוגינס
הנשרים – להקה
פיטר פרמפטון - זמר
הרבה ספורטאים וביניהם
מרק מקגואייר – בייסבול
ג'רלד ווילקינס –  כדורסל - "לא ידעתי כמה אני יכול להשתפר עד שהתחלתי לראות כירופרקט. מאז שהתחלתי בטיפולי כירופרקטיקה השתפרתי בכמה דרגות מבחינה מנטלית ופיזית."
מייקל ג'ורדן
צ'ארלס בארקלי
רוברט פאריש
סקוטי פיפן
איוונדר הוליפילד – מתאגרף
קבוצת האטלנטה פלקונס – פוטבול
סאן פרנסיסקו 49 - פוטבול
דאלאס קאובויס – פוטבול
דנבר ברונקוס – פוטבול
פרד פנק – מקצוען גולף "אני באמת מאמין שכירופרקטיקה שיפרה את המישחק שלי."
טייגר וודס – מקצוען גולף
מארי לו ראטון – התעמלות קרקע
אולגה קורבוט – התעמלות קרקע
ג'ו גרין – אתלט, קפיצה לרוחק
דונובן ביילי – רץ 100 מ'
אלברטו חואנטורנה – רץ 400, 800 מ'
ברוס ג'נר – דקטלון
דוייט סטונס – קפיצה לגובה

   

29/8/2004
  
מאמרים
    מאמרים
 
הרצליה - בן גוריון 48 ,      לקביעת תור 09-9543223
תחזוקת אתר : ekdesign.co.il