בכירופרקטיקה אנו משתמשים בצילומי רנטגן בכדי לנתח ולאבחן בעיות ביו-מכניות ובעיות אי-יישור הקשורות לתת נקיעה שדרתי. צורך קליני זה הוא מוצדק ונחוץ כדי להעריך את רמת הפגיעה והנזק המשפיעים על תפקוד עמוד השדרה ואשר עלולים להשפיע על בריאותו ואיכות חייו של המטופל בעתיד.

שיטות אבחון של רנטגן הנעשות בעמידה משמשות לשם השגת מידע הנוגע לתת נקיעה שדרתי, סטיות ועיוותים של חוליות ביחידות המוטוריות, אי יישור של חוליות, יציבה לא מאוזנת, עמוד שידרה עקום ועוד.

צילומים מסוימים יכולים לספק מידע חשוב על שינויים במיבנה החוליות והפתחים מהם יוצאים העצבים לחלל הגוף. עם זאת יש גם אפשרות לראות מיקום לא תקין של החוליות והערכה של פגיעה ביכולת תנועה של החוליות. כל אלה משפיעים על מעבר המסרים בין מערכת העצבים לאיברי הגוף ומערכותיו, פוגעים בתקינות הדיסק, סחוס, מפרקים, פוגעים בגמישות הגידים והרצועות המחברות בין החוליות, כלי דם, מעטפת חוט שדרה ומעטפת עצבים. בחלוף השנים שינויים מבניים וירידה בטווחי תנועה המשפיעים על המערכת העצבית פוגעים ביציבה ובריאות הגוף כולו.

ניתן לבצע מדידות מדויקות של אי יישור, סטיות של חוליות ממקומן ועיוותים או שינויים במבנה השלד המשפיעים על תפקודיי הגוף. חשוב לזכור שהדינמיקה של הגוף לא עובדת רק בכיוון שלילי ובמקרים רבים ניתן לאזן ולהחזיר את עמוד השדרה למצב תקין. שיטות המדידה הייחודיות בטכניקות בהן אני משתמש מאפשרות טיפול וכיוון עם דיוק רב ותוצאות מרשימות. כמו כן הן מאפשרות אנליזה מדויקת ומהוות בסיס לאבחון נוסף בהמשך והערכת התקדמותו של המטופל.

ברפואה הקונבנציונאלית רנטגן נעשה בעיקר לאיתור מימצאים פתולוגיים. זו הסיבה גם שמרבית הצילומים נעשים בשכיבה ולא בעמידה. הרופא מנסה לאתר שלושה דברים עיקריים: 

א. פתולוגיה כגון גידולים סרטניים  

ב. שברים  

ג. דיסלוקציה או יציאה של מיפרק ממקומו 

בצילומי עמוד שדרה נוספות התופעות הניווניות במידה וקיימת שחיקה של דיסקים או חוליות.  אורטופדים ממעטים ליחס חשיבות לממצאים החשובים בכירופרקטיקה ולכן מפספסים את הסיבות העיקריות לשחיקת החוליות, אותם מזהה הכירופרקט בקלות.